ההבחנה בין צריכה עצמית לסחר בפקודת הסמים: קו הגבול הדק שבין ענישה שיקומית למאסר ממושך.
דיני העונשין ופקודת הסמים המסוכנים במדינת ישראל יוצרים הבחנה תהומית בין מי שמחזיק בסם לצריכתו העצמית לבין מי שמואשם בעבירות סחר, הספקה או תיווך בסמים. בעוד שהחזקה לצריכה עצמית גוררת לרוב סנקציות מנהליות או הסדרי טיפול, הרשעה בעבירת סחר בסמים חושפת את הנאשם לעונש מרבי של עד 20 שנות מאסר בפועל. אולם, הקו המפריד בין שתי העבירות אינו נקבע תמיד על פי הכוונה האמיתית של האדם, אלא נשען פעמים רבות על "חזקות משפטיות" סטטוטוריות התלויות במשקל הסם הנתפס.
